שפה ודיבור הם מונחים מחקר הלשון כאשר השפה היא המבנה, בנויה ממערכת חוקים ואותיות, והדיבור הוא הפרקטיקה הביצועית שלה. בהקבלה לעיר, הדפוסים הפיזים משמשים כשפה האדריכלית בתוכה פועלים משתמשיה ותושביה, חיים, נעים ושוהים. מערך המבנים והכללים בעיר מייצרים בה שפה וסדר המארגנים אותה. לעיתים כאשר הסדר קיים במידה רבה, עשויה העיר להיות סטרילית ונוקשה מידיי. מהצד השני העדר תכנון הינו מצב כאוטי אשר מביא למצב של חוסר שליטה ואנרכיה אך יחד עם זאת מהווה כר פורה למגוון התרחשויות וביטוי אישי.
אנרכיטקטורה היא השאיפה לייצר סדר בעיר לצד כאוס. אנרכיה כמקום לביטוי אישי וארכיטקטורה לשם הסדר. בפרויקט בחרתי לפעול בשכונת הארגזים בדרום תל אביב, מרחב אשר צמח בהתארגנות עצמית ללא תכנון מסדיר. העדר התכנון הביא להתדרדרות מצב השכונה ובתוך כך בתיה והמרחב הציבורי בה. מאידך ההתארגנות הספונטנית הביאה למגוון וחופש פעולה מאין כמוהו. התכנון המוצע מבקש לבצע התחדשות עירונית בשכונה לצד פיתוח שפה אדריכלית אשר מאפשרת דיבור. הנחת המוצא היא שהעיר יודעת להתארגן ללא תכנון, ולפעמים למרות התכנון.
Language and speech are terms from the study of language where language is the structure, built from a system of rules and letters, and speech is its performance practice. In analogy to the city, the physical patterns serve as the architectural language within which its users and residents work, live, move and stay. The array of buildings and rules in the city produce a language and order that organizes it. Sometimes when order exists to a large extent, the city may be too sterile and rigid. On the other hand, the lack of planning is a chaotic situation that leads to a state of lack of control and anarchy, but at the same time it is a fertile ground for a variety of events and personal expression.
Anarchitecture is the aspiration to create order in the city alongside chaos. Anarchy as a place for personal expression and architecture for order. In the project I chose to operate in the Argazim neighborhood in south Tel Aviv, an area that grew by self-organization without regulatory planning. The lack of planning led to the deterioration of the neighborhood, including its houses and the public space in it. On the other hand, the spontaneous organization led to unprecedented diversity and freedom of action. The proposed planning seeks to carry out urban renewal in the neighborhood alongside the development of an architectural language that allows speech. The premise is that the city knows how to organize itself without planning, and sometimes despite planning.