אורבני, התחדשות עירונית, חברתי, חינוך, מבנה ציבור, מוסיקה, נוף, פרבר, קהילתי, קונספטואלי, שיתוף ציבור, תרבות
מנחה: יורם עקיבא שילה
לאחר שנה מאתגרת בישראל, שנה בה נעה החברה בין שסע
חברתי עמוק לבין חוסן אזרחי מרשים שהתגלה בעת משבר,
נמצאת החברה הישראלית בצומת דרכים בה היא צריכה
להגדיר מחדש את הערכים הבסיסיים העומדים בבסיס
המדינה. בעיני, בעיתות משבר מעין אלה יש לפנות אל התרבות
והאומנות, ולהתייחס אליהן כאל מראה עבור החברה, ולנסות
להפיק מהן כלים שיעזרו לצלוח את המשבר ואף לצמוח ממנו.
הפרויקט בוחן כיצד ניתן לתרגם את המגוון והלכידות הנוכחים
באמנות, ובפרט, כפי שבאים לכדי ביטוי ביצירות מוזיקליות
מהתקופה הקלאסית, לעקרונות מהם ניתן להפיק שפה
אדריכלית ייחודית. באמצעות תרגום המתח בין לכידות ומגוון
אל עקרונות תלת ממדיים ומרחביים נרתמת האדריכלות ליצירת
מרחבי מפגש תרבותיים מגוונים התורמים ללכידות, מבלי לבטל
ייחוד והבדלים. עקרונות אלו נבחנים ומיושמים בעיר חדרה,
עיר ששורשיה ביסודות הציונות והישוב העברי בא"י ובה כיום
נוכח חוסר במבני תרבות וציבור דומיננטיים במרחב העירוני.
האתר הנבחר, גרעין המושבה מימי העליה הראשונה, מאופיין
בגריד בלוקים עירוניים, לכידים בצורתם ובקשריהם, אך
מגוונים באופיים ובמרכיביהם. שם אני מציע לתכנן ציר תרבות
עירוני, שזור מבני ציבור: תיאטרון, מרכז מוזיקה, ספרייה
ופארק פילוסופי. מוסדות אלו ישמשו כמוקדים למפגש חברתי
המושתת על חוויה אמנותית משותפת.
הפרויקט מבקש להחיות את המרכז ההיסטורי של העיר וליצור
"יצירה עירונית" המשלבת מגוון קולות תרבותיים ואנושיים
מבעד לאדריכלות מרגשת.
After a challenging year in Israel, in which society oscillated between deep social division and impressive civic resilience revealed during the crisis, Israeli society finds itself at a crossroads where it needs to redefine the basic values underlying the state. In my view, during such times of crisis, we should turn to culture and art, regarding them as a mirror for society, and try to derive tools from them that will help overcome the crisis and even grow from it.
The project examines how to translate the diversity and cohesion present in art, particularly as expressed in classical musical pieces from the classical period in Europe, into principles from which a unique architectural language can be derived. By translating the tension between cohesion and diversity into three-dimensional and spatial principles, architecture is harnessed to create diverse cultural meeting spaces that contribute to cohesion without negating uniqueness and differences.
These principles are examined and implemented in Hadera, a city rooted in the foundations of Zionism and the Jewish settlement in Israel, which currently lacks dominant cultural and public buildings in the urban space of Hadera. The chosen site, which was established at the First Aliyah, is characterized by a grid of urban blocks, cohesive in their form and connections but diverse in their character and components.
There, I propose planning an urban cultural axis, interwoven with public buildings: a theatre, a music centre, a library, and a philosophical park. These institutions will serve as focal points for social encounters based on shared artistic experiences. The project seeks to revitalize the historic centre of the city and create an "urban creation" that combines a variety of cultural and human voices through exciting architecture.