Bar Amram

בר עמרם

بَر عمرم

מים חזקים מבטון

בר-קיימא, התחדשות עירונית, משבר האקלים, נוף, תשתיות
מנחה: דני לזר
תופעת ההצפות בעיר הופכת שכיחה בארץ ובעולם, היא נובעת מעיור מואץ, מבינוי עמוס וביטון הקרקע המובילים לחסימת חלחול מי הנגר. הצפות בעיר גובות מחיר של נזק ברכוש ואף חיי אדם. למרות זאת, יש נטייה בישראל להתייחס לכך בקלות ראש מתוך מחשבה שלא יורדים בארצנו מספיק גשמים; בפועל, המדינה שלנו מאופיינת בגשמים עוצמתיים לפרקי זמן קצרים ועל כן הסכנה בערים בישראל אף עולה על ערים אירופאיות. גישות התכנון הקיימות מתייחסות למים כ"אויב" לעיר ולבניין ולכן הפתרונות העיקריים המוצעים קשורים בחסימת המים. הטענה שלי היא שניתן לראות בהצפות פוטנציאל ליצירת מערכת יחסים חדשה בין העיר לטבע – יחסי גומלין שמאפשרים איכות חיים עבור תושבי העיר וגם מאפשרים שגשוג המערכת האקולוגית בסביבה בה העיר מתפתחת. לפיכך כדאי לכלול את החשיבה על ניהול ההצפות בתוך תהליכי תכנון והתחדשות עירוניים. הפרויקט מתמקד ברובע ב' באשדוד, הנתון להצפות רבות בימי החורף בעקבות מיקומו הטופוגרפי, התשתיות הישנות שקיימות בו, והמחסור בשטחי חלחול. הפרויקט רואה בהצפות הפוקדות את האזור כמחוללות הזדמנויות עירוניות-חברתיות. הפרויקט מציע תשתית אדריכלית לניהול המים העירוניים. עקרונות התכנון כוללים לצד התמודדות עם מי הנגר גם אפיון מרחבי של הקשר בין העיר לנחל לכיש, וכן, ניסוח מחדש של התכנון העירוני המודרניסטי לסביבה המעודדת רציפות מרקמית, הליכתיות ושימושים מעורבים, תוך חיבור האדם לסביבה בה הוא חי.
The phenomenon of urban flooding is becoming increasingly common in Israel and around the world. It stems from rapid urbanization, dense construction, and soil sealing, which lead to the blockage of stormwater drainage. Urban flooding costs a significant amount in property damage and even loss of life. Despite this, there is a tendency in Israel to take this lightly, under the assumption that not enough rain falls in our country; in reality, our country is characterized by heavy rains for short periods of time, and therefore the danger in cities in Israel even exceeds European cities. Existing planning approaches treat water as an "enemy" to the city and the building, and therefore the main solutions proposed are related to blocking the water. My claim is that it is possible to see in the floods a potential for creating a new relationship between the city and nature – reciprocal relations that allow quality of life for the city's residents and also allow the growth of the ecological system in the environment in which the city is developing. Therefore, it is worthwhile to include thinking about flood management within urban planning and renewal processes. The project focuses on Neighborhood B in Ashdod, which is subject to many floods in the winter due to its topographic location, the old infrastructures that exist in it, and the lack of drainage areas. The project sees the floods that hit the area as generators of urban-social opportunities. The project proposes an architectural infrastructure for managing urban water. The planning principles include, alongside dealing with stormwater, also spatial characterization of the connection between the city and the Lachish River, and also, redefining modernist urban planning for an environment that encourages textile continuity, walkability and mixed uses, while connecting the person to the environment in which he lives.