הפרויקט נולד מתוך הרצון לתת מענה לאחת הבעיות החברתיות והנפשיות הבוערות בישראל – התמודדות עם פוסט־טראומה. הוא מציע מרחב טיפולי לשיקום נפשי ופיזי של נפגעי טראומה, המתמזג בנוף הבתרונות של רוחמה – אחד האתרים הטבעיים הייחודיים והמרהיבים בישראל.
במסגרת התכנון נבחנות שיטות טיפול שונות, ובמרכזן שיטת האקו־תרפיה, המעודדת שימוש פעיל ועמוק בטבע כחלק מתהליך הריפוי. מתוך ההבנה שהנוף עצמו נושא בתוכו כוחות ריפוי, מבקשת האדריכלות לאפשר חוויה של מגע מחודש עם המקום ה"פצוע" – שהפך יפה כל כך בזכות תנועותיה האיטיות והטבעיות של האדמה – ודרכו גם עם הגוף והנפש.
האדריכלות מתוכננת להיות עדינה ומדויקת, רכה וזורמת, אך גם עמוקה בהשפעתה. המבנים נולדים מתוך הטופוגרפיה ומתמזגים בה, כאילו היו המשך טבעי של האדמה. החומריות, הצורניות וקנה־המידה נבחרו בקפידה כדי לתמוך בתהליך הטיפולי ולהעניק תחושת ביטחון, שלווה והכלה.
במרחב נוצר דיאלוג מתמיד בין פתוח לסגור, בין חשיפה להתכנסות. כל אדם הבוחר להגיע למקום מוזמן לעצב את מסלול הריפוי האישי שלו – לבחור בין חללים פתוחים ובעלי תקרות גבוהות ופתחים רחבים הפונים אל הנוף הפראי של הבתרונות, לבין חללים נמוכים ואינטימיים יותר, הפונים לחצר פנימית שקטה ומשותפת. הבחירה הזו מהווה חלק בלתי נפרד מהתהליך הטיפולי עצמו – השבת תחושת השליטה במרחב, בגוף ובחוויה.
לאורך כל המתחם פזורים חללי Wellness – אזורי מנוחה, שהייה וטיפול – המעניקים למטופלים ולמבקרים תחושה שהמקום כולו פועל למענם. כל פרט, מן האור החודר פנימה ועד הפרטים הקטנים של הריהוט, תוכנן מתוך רגישות טיפולית עמוקה ומתוך אמונה שאדריכלות יכולה לרפא.
זוהי אדריכלות זהירה ומינורית, אך בעלת נוכחות עמוקה ומשמעותית. היא אינה מבקשת להרשים – אלא להכיל. אינה מתחרה בנוף – אלא מקשיבה לו, מאפשרת לו להוביל את הדרך אל הריפוי.
Therapeutic Resort for PTSD Recovery – Beteronot Ruhama
This project was born out of a desire to address one of the most pressing social and emotional challenges in Israel today — the growing need for healing from post-trauma. It envisions a therapeutic resort designed for both mental and physical recovery, seamlessly integrated into the loess cliffs of Beteronot Ruhama — one of Israel’s most unique and striking natural landscapes.
The design explores various therapeutic approaches, focusing on eco-therapy, which emphasizes the healing power of nature as an active and essential part of the recovery process. Rooted in the understanding that the landscape itself holds restorative energy, the architecture seeks to create a renewed encounter with the “wounded” land — a terrain that has become so beautiful through the slow, natural movements of the earth — and through it, a reconnection with body and mind.
The architecture is conceived as soft and precise, flowing yet deeply impactful. The buildings emerge gently from the topography, blending with it as a natural continuation of the ground. Materiality, form, and scale were all chosen carefully to support the therapeutic process and to evoke a sense of safety, serenity, and emotional containment.
Within the site, a dialogue unfolds between openness and enclosure, between exposure and retreat. Each visitor is invited to define their own path toward recovery — choosing between open spaces with high ceilings and wide openings overlooking the wild landscape of the Beteronot, or more intimate, enclosed spaces facing a quiet shared courtyard. This act of choice becomes part of the therapy itself — a renewed sense of control over one’s environment, body, and experience.
Throughout the resort, wellness spaces are interwoven into the design — areas for rest, reflection, and treatment — offering guests a continuous feeling that everything within the place exists for their well-being. Every detail, from the quality of light to the smallest element of furniture, was designed with deep therapeutic sensitivity and the belief that architecture can heal.
This is an architecture that is gentle yet significant — modest in gesture but profound in presence. It does not seek to impress, but to embrace. It does not compete with the landscape, but listens to it — allowing nature itself to lead the way toward recovery.
